כללי:

על מנת לעודד אנשים להפקיד לקופות גמל לקצבה ולביטוח חיים מעניק המחוקק הטבות מס כנגד הפקדות אלה בצורות של ניכוי וזיכוי.

הטבות אלה עברו שינויים רבים עם השנים, כשהשינוי המשמעותי האחרון התרחש בשנת 2008 – עת הופסקה האפשרות להפקיד כספים לקופת גמל לתגמולים, ונתאפשרה הפקדה לקופת גמל לקצבה בלבד (וכן לקרן פנסיה או ביטוח מנהלים).

הפקדות לקרן פנסיה כשכיר:

אפשרות זו, במסגרת "חוק פנסיה חובה" חייבה משנה זו ואילך כל מעביד להפריש לקרן פנסיה/קופ"ג/ביטוח מנהלים עבוד עובדיו, כשהעובד חייב להפריש כנגד הפרשות המעביד.

הפקדות לקופ"ג באופן עצמאי:

בנוסף יכול כל עובד, וכל שכן עובד עצמאי להפריש באופן עצמאי לפנסיה שלא כנגד הפקדות מעביד. הפקדות באופן עצמאי – מבחינת הטבת המס הבאה בצידן – עדיפות בדר"כ על הפקדות כשכיר, מאחר והן יכולות להעניק גם זיכוי וגם ניכוי.

לציין שעובד יכול להפקיד כעצמאי אבל בתיווך מעסיקו לקופת גמל במעמד עצמאי, כל עוד לא הופקדו הכספים כנגד הפקדות המעביד אלא בנוסף, והמעסיק למעשה משמש כצינור עבור העובד להפקדת הכספים.

הפקדות לביטוח חיים:

יתר על ההפקדות לקופ"ג גם הפקדות לביטוח חיים מעניקות הטבה ממס בצורת זיכוי. הפקדות כאלה נעשות כחובה עבור מי שיש לו משכנתא פעילה, וכן רבים נוהגים להפריש כספים לביטוח חיים באופן פרטי ואף במסגרת הכנסותיהם ממשכורת או מקצבה.

לציין שהפקדות לביטוח תאונות אישיות/סיעוד/בריאות אינן מעניקות הטבת מס, אלא הפקדות לטובת ביטוח חיים בלבד.

ההטבה בפועל:

הפרשות העובד כאמור מעניקות לו הטבת מס בכפוף לתקרות הקבועות בפקודות מס הכנסה בס' 45א ו-47. בסעיפים אלה נקבע שניתן לתכנן את ההפקדות האמורות בין בני הזוג, ובמקרים מסויימים אפילו כנגד  הפקדות ע"ש ילדי הנישום.

לשכיר – הטבות אלה ניתנות בד"כ ע"י המעסיק בתלוש השכר. יחד עם זאת לעיתים הטבות אינן ניתנות במלואן ע"י חשבי השכר והתוכנות השונות. כמו כן גם אם ניתנו ההטבות ע"י המעסיק אפשר למקסם אותן ע"י תכנון פנימי בתוך התא המשפחתי המתאפשר רק ע"י הגשת דו"ח למס הכנסה.

לעצמאי – הטבות אלו עשויות להינתן באמצעות הדו"ח השנתי המוגש על ידו או על ידי מייצג. יחד עם במקרים רבים, עקב היעדר בקיאות מספקת לא ניתנו ההטבות במלואן. במקרים כאלה איש מקצוע  הבקיא בתחום יכול לתקן השומה ותרגם את בקיאותו למתן הטבת מס מקסימלית.

עמית יחיד ועמית מוטב:

במסגרת התיקונים האחרונים להטבות המס, ועל-מנת לעודד עובדים להפריש לפנסיה ולדאוג לעתידם, בחר המחוקק להגדיל את ההטבה ע"י הגדלת תקרות ההפקדות המוכרות לצורך ניכוי וזיכוי, כדלהלן:

עבור מי שהופקדו עבורו לקצבה 16% ומעלה מהשכר הממוצע במשק – חלים לגביו רובד נוסף כנגדו הוא יכול לקבל הטבת מס, וכפי שתורחב היריעה בהמשך.

ה- 16% כוללים את כל המרכיבים: הפקדות המעביד, הפקדות כשכיר והפקדות באופן עצמאי, כשבפועל מדובר בכ-15,000-17,500 ₪ לשנה, בהתאם לשכר הממוצע באותה שנה.

נישום כזה זכאי גם רובד שני כנגדו יוכל לקבל זיכוי ממס כנגד הפקדות לקופ"ג במעמד עצמאי וביטוח חיים, כאשר עבור הפקדות לקופת גמל כשכיר ניתן לקבל זיכוי כנגד הפקדות ברובד בראשון בלבד.

הפיכת הנישום לעמית מוטב מאפשרת לו להגדיל גם את הניכוי בגין הפקדות לקופת גמל כעצמאי, כאשר הניכוי יכול להינתן כנגד כל הכנסה שאינה הכנסה מבוטחת – קרי הכנסה שכנגדה המעסיק לא מפריש לפנסיה.

מאידך, בגין מורכבות של אופן החישוב של הטבות המס, והמצבים המרובים הנוצרים בו, ישנם מקרים רבים שעדיף לנישום להיחשב עדיין כעמית יחיד, למרות שמבחינת היקף הפקדותיו הוא עמית מוטב. במקרים כאלה ניתן לבקש מפקיד השומה לבצע חישוב כעמית יחיד בכל זאת.

מקרים כאלה קורים כאשר ישנם הכנסות נוספות שאינן עבודה כגון הכנסות מעסק, פנביה מוקדמת, רווחי, הון ורווחים מחסכונות בבנק ועוד, וכן כאשר יש לנישום הכנסה מבוטחת (=הכנסה שכנגדה הפקיד המעסיק לפנסיה).

לאור המורכבות האמורה ניתן לאמר שלצורך מקסום ההטבות נדרשת התערבות של איש מקצוע הבקיא בהטבות הנ"ל. לא כל רו"ח/יועץ מס בקיא בהן. צריך להתמקצע ולרכוש ניסיון רב בעניין.

הערה:

מורכבות זו יוצרת מצב שבו יחסית מעט אנשי מקצוע בקיאים כדבעי בנושא ההטבות בגין הפקדות כאמור. רבים פשוט מעתיקים את סכומי ההפרשות מטופסי ה-106 והאישורי מס ואינם נותנים דעתם להיבט התכנוני הקיים. אנו רואים זאת נכוחה כאשר פונים אלינו לקוחות רבים שמיוצגים ע"י רו"ח/יועץ מס כעצמאים או שהגישו דוחות להחזרים באופן עצמאי ואפילו ע"י חברה ועוד, וע"י תיקון הדו"ח ע"פ תכנון מיטבי – הם מקבלים בחזרה מאות ואלפי (ואף עשרות אלפי) ₪ רק בתיקון העניין הזה לבדו.